מאת: רבקי קאהן
על אישה כשרה, רצון הבעל, ומה שפספסנו בדרך לשלום בית
זו שאלה כואבת. אישה שנותנת מעצמה כל הזמן, שמנסה להיות אישה כשרה, שמתמסרת, שעושה, שדואגת, ובסוף היום יושבת עם תחושה שמשהו חסר. שלא רואים אותה. שלא מעריכים. אם הכרת את עצמך במשפטים האלה, המאמר הזה נכתב בדיוק בשבילך.
מה למדנו על אישה כשרה?
רובנו גדלנו על חינוך שאמר, לפעמים במילים ולפעמים בדוגמה האישית: “אישה כשרה עושה רצון בעלה”. ואת רצון הבעל פירשנו לרוב כך:
בית נקי ומסודר.
כביסות מכובסות.
אוכל מבושל וטעים.
ילדים מטופלים.
לעשות מה שהוא אומר ומחליט.
ואנחנו מנסות. נותנות. מתמסרות. ובסוף, לעיתים קרובות, מרגישות שחוקות ומרוקנות. אז מה הלך פה לא נכון?
מה שפספסנו: הרצון האמיתי
הרצון האמיתי והעמוק של הגבר אינו בית נקי. הרצון העמוק של גבר הוא לראות את אשתו שמחה. ולהיות זה שמשמח אותה. זה לא משהו שהמצאנו. הרמב”ם כותב שהאיש חייב לשמח את אשתו. והדרך לשמח אותה היא קודם כל לדעת מה משמח אותה. ולאישה יש תפקיד קריטי בכך: לדעת מה משמח אותה, ולאפשר לבעלה לתת לה את זה.
נתינה בלי הקשבה לעצמך, מתוך תחושת חובה בלבד, אינה מתכון לאישה כשרה. היא מתכון לאישה מרוקנת, וזהו המתכון המהיר ביותר לשחיקה בנישואין.
האישה הכשרה האמיתית
אישה כשרה היא לא אישה שמוחקת את עצמה. היא אישה שקשובה לעצמה. שיודעת מה משמח אותה. שמשתפת את בעלה ונותנת לו הזדמנות לשמח אותה. כשאישה מבקשת מה שהיא צריכה, היא לא חלשה. היא לא “מפנקת” את עצמה על חשבון הבית. היא פשוט עוזרת לבעלה למלא את תפקידו.
דוגמה: את גמורה ואין לך כוח לשטוף כלים. “אישה כשרה” של פעם שוטפת בשתיקה ומצברחת. אישה כשרה באמת אומרת לבעלה: “מאוד ישמח אותי אם תשטוף את הכלים הערב, אני מרגישה ממש עייפה.” היא נותנת לו הזדמנות לראות אותה ולתת לה. וכשהוא נותן, שניהם מרוויחים.
למה זה כל כך עובד?
כשאישה פועלת מתוך מה שמשמח אותה, ולא רק מתוך חובה, הבעל מרגיש אותה אחרת. הוא רואה אישה חיה, נוכחת, שמחה. לא “פועלת ייצור” שמתפקדת. ואישה שמחה היא אישה מושכת, מזמינה, שיוצרת קשר זוגי אמיתי. בעל שרואה את אשתו שמחה, שמרגיש שהוא זה שגרם לה לשמחה, רוצה לתת יותר. לא מתוך חובה – אלא מתוך רצון.
איך מתחילים לחולל שינוי?
התחילי ב-3 שאלות פשוטות שאת צריכה לשאול את עצמך:
מה ישמח אותי היום?
מה אני צריכה שאני לא מבקשת?
איך אני יכולה לאפשר לבעלי לתת לי את זה?
לא כל יום תהיה תשובה. לא כל בקשה תתקבל מיד. אבל הדרך מתחילה בהקשבה לעצמך, לפני שאת נותנת לאחרים.
לסיום: הצעד המעשי שלך להערב
הנתינה הכי גדולה לבעלך היא אישה מאושרת. לא אישה שמוחקת את עצמה כדי שהבית יסתדר. אישה שיודעת מה היא צריכה, מבקשת, ומאפשרת לבעלה להיות זה שנותן – זו אישה כשרה. וזה, יותר מכל כביסה מכובסת ואוכל מבושל, הוא מה שבונה שלום בית אמיתי.
כדי לעזור לכם לעשות את הצעד הראשון, לעצור את מרוץ השגרה, ולייצר בבית מרחב שבו אפשר לנוח, לשמוח ולהתפנק יחד – יצרנו את ערכת האווירה הזוגית. לפעמים, כל מה שצריך כדי לשנות את האנרגיה בבית, זה לייצר את הסביבה הנכונה שמאפשרת לשניכם פשוט להיות.
לצפייה בערכת האווירה הזוגית המלאה שלנו ←
בתפילה לנשים שיראו את עצמן, ולבתים שנבנים מתוך שמחה.














