אשתי משתיקה אותי ומקללת, ואין בינינו שיח מכבד
השאלה
תמיד לי ולאישתי אין בנינו שיח יפה ובכבוד כל דבר היא קצרה או שזה רק בעצבים אני מרגיש מתי שהיא צריכה אותי צריכה מתי שלא אז לא במובן הזה ברמה הזאת כל מה שאני מדבר איתה על דברים או איך היה אצלי בעבודה היא משתיקה אותי או אמדבר איתה על דברים בכללי היא מכניסה מכאן מוציאה מכאן מרגיש שאין לי אישה אמיתית דרך אגב כל מילה שניה שלה זה קללה או דיבור מלוכלך וכל פעם אני אומר לה די זה מפריע לי די וזה לא מעניין אותה ובאמת הגיע שלב שאני כבר לא רוצה לחזור מהעבודה לבית כי זה לבוא ישר לצעקות לריב איתה ואז היא מוציאה על הילדים את כל העצבים באמת הגיע מצב שניגמר לי הכוחות להיות הטוב ולהילחם על הזוגיות הזאת כי בנתיים אני רק סובל מדובר ב3 שנים של סבל שאי אפשר לתאר אשמח לתשובות מפורטות ועזרה אפילו לדרך ארוכה ולשנות את המצב תודה רבה
התשובה
שבוע טוב, יקירי
כואב מאוד לקרוא את מה שאתה עובר. שלוש שנים של מלחמת התשה בבית, תחושה שאתה שקוף ומושתק, שפה פוגענית ופחד לחזור הביתה מהעבודה זה שוחק את הנפש עד הקצה. וזה לא צריך להיות כך. טבעי לגמרי שנגמרו לך הכוחות "להיות הטוב".
כדי לעשות שינוי אמיתי לאורך זמן, הדבר הראשון שאתה צריך להבין הוא מה באמת שומר על המצב הזה חי, ואיך משנים את כללי המשחק באופן כללי( כי אין לי את כל המידע והרקע אבל יש כמה דברים חיונים)
דבר ראשון לצאת מתפקיד "הטוב שסופג":
כשאתה מנסה כל הזמן להיות הטוב, להבליג, לבקש יפה "די, זה מפריע לי" בזמן שהיא מקללת או משתיקה אתה בעצם משדר שלאמירה שלך אין משקל אמיתי. אדם שנמצא בעמדת ריצוי מאבד את הערך והנוכחות שלו בעיני הצד השני. הכבוד שלך לא יגיע מזה שתהיה יותר נחמד, אלא מזה שתחליט שאתה לא נשאר במקום שמבזה אותך. ולכן כשזה קורה תעצור אותה בצורה ברורה אבל לא מתפשרת.
להבין את הפער בצרכים ובתקשורת:
התחושה שהיא "צריכה אותך רק כשנוח לה" ומשתיקה כשאתה משתף, מעידה על כך שנוצר ביניכם ניתוק רגשי עמוק. אני מאמין שהיא כנראה מוצפת, מרוקנת או עסוקה בהישרדות שלה, ולכן אין לה פניות להכיל אותך והתסכול שלה יוצא בצורה תוקפנית וחסרת מעצורים. (זה אולי מה שקורה אצלה, זה לא מצדיק קללות או זלזול, אבל זה מסביר שאין טעם לצפות כרגע להקשבה עמוקה מתוך שגרה שרופה כואבת ולא הדדית)...
יש כמה דברים שאפשר לעשות או לפעולה לשינוי אמיתי (צעד אחר צעד):
שלב א מפסיקים להתחנן ליחס ויוצרים נפרדות בריאה:
תפסיק לנסות לשתף אותה בכוח בדברים שקורים לך בעבודה או לצפות שתהיה "אישה מכילה" כרגע. קח צעד אחורה. תתמקד בעצמך, בילדים, בשקט הפנימי שלך ובסביבה שתומכת בך. ככל שתהיה פחות תלוי באישור ובהקשבה שלה, כך תעלה הנוכחות שלך בבית.
שלב ב גבול ברור על שפה וכבוד (במעשים, לא בוויכוחים):
במקום להגיד "די, זה מפריע לי" ולהישאר בחדר לספוג עוד קללה ברגע שנאמרת מילה פוגענית או מזלזלת, אתה עוצר את השיחה בו במקום ואומר בשקט: "אני לא מנהל שיח כזה", וקם ועוזב את החדר או יוצא להתאוורר ואומר שאתה תשמח לדבר בצורה בוגרת ונעימה. עקביות שקטה חזקה פי אלף מצעקות או תחנונים. והכי חשוב בכלל הזה שאתה באמת חוזר אחרי זמן ואומר אני רוצה וחשוב לי שנדבר...
שלב ג שינוי "הנחיתה" בבית:
במקום להיכנס הביתה ישר לתוך סיר הלחץ, קח לעצמך 10 דקות של נשימה לפני שאתה נכנס, והיכנס ממוקד בילדים ובשגרה שלך בלי לחפש חיכוך ובלי לנהל שיחות נפש בכניסה.
שורה תחתונה:
שלוש שנים של פגיעה וכעסים צבורים לא נעלמות מעצמן, וגם לא דרך הודעות. אם המצב הזה נמשך ואתם לא מצליחים לייצר שינוי ותקשורת מכבדת בכוחות עצמכם אל תחכו שהבית יתפרק. גשו לאיש מקצוע שיעזור לכם לעצור את ההידרדרות, לנקות את המשקעים ולבנות מחדש את הזוגיות והגבולות בבית.
אני מקבל בקליניקות שלי באזור ירושלים והמרכז, ואשמח ללוות אתכם בס"ד בתהליך מסודר כדי להחזיר את הכבוד, השקט והשמחה הביתה.
הרב רחמים חיימוב
יועץ זוגיות ומשפחה| מנחה ביחסי אישות | מדריך חתנים | מו״ץ בבתי ההוראה "אפיקי מים" ו"שערי הלכה ומשפחה"