בעלי עובד מהבוקר עד הלילה ואין לנו זמן יחד
השאלה
מה עושים שהבעל עובד מהבוקר עד הלילה חוזר לשעה בערב וזה זמן של השכבת ילדים אח"כ הולך לשיעור וחוזר אחרי שעתיים אוכל ארוחת ערב ואחכ או שנרדם על הכורסא או שמתעסק עם הטאבלט כל הזמן
התשובה
שאלה כואבת שפוגשת המון בתים. קל מאוד להרגיש במצב כזה בדידות ותסכול התחושה שאתם חיים כמו שני שותפים לתפעול הבית והילדים, ושהקשר הזוגי מקבל רק את "השאריות".
אבל לפני שמסיקים מסקנות, שווה להבין מה קורה שם:
הטאבלט והכורסה הם לא בחירה נגדך הם "מצב הישרדות": כשאדם עובד שעות ארוכות, מגיע לשיא העומס של ההשכבות ואז יוצא לשיעור, הוא חוזר כשהמוח שלו ב-0% סוללה. ההתנתקות במסך היא לעיתים קרובות ניסיון פסיבי לגמרי להתאושש, לא חוסר אכפתיות.
הטעות היא להסתמך על סוף היום: כרגע אתם מצפים לזמן איכות דווקא בשעה ששניכם הכי מרוקנים וחסרי סבלנות.
עצה ראשונה מה עושים תכל'ס?
לא מדברים בלילה מתוך תסכול: משפטים כמו "אתה כל היום בטאבלט" רק גורמים לו להתגונן ולהיסגר עוד יותר. תופסים זמן רגוע בסופ"ש ומדברים על הגעגוע, לא על האשמה: "אני מעריכה את העבודה הקשה שלך, אבל חסר לי הזמן שלנו יחד".
מגדירים "עוגן שבועי" מראש: אל תילחמו על שעה בכל לילה, זה לא יחזיק. תסגרו ערב אחד קבוע בשבוע שבו אין שיעור ומניחים מסכים בצד לשעה-שעתיים של זוגיות נטו.
הסכם רבע שעה: לתת לו 15 דקות להתאפס ולפרוק עומס כשהוא חוזר, ובתמורה יושבים לאכול יחד 20 דקות בלי שום מסך על השולחן. איכות של 20 דקות עדיפה על 3 שעות של ישיבה זה לצד זה כזרים.
שלום הבית והקשר שלכם הם הבסיס להכל, ושווה לעשות חשיבה משותפת על הלו"ז כדי שלא תישארו רק עם השאריות.
חשוב לזכור: אם המצב נמשך לאורך זמן, התקשורת נתקעת במעגלי אשמה או שמרגישים שהריחוק כבר מעמיק במצבים כאלה בהחלט שווה לעצור ולהתייעץ. לפעמים הכוונה קצרה ומדויקת מבחוץ עוזרת לפתוח את הפלונטר, לבנות הסכמות חדשות ולהחזיר את החיבור והחום הביתה.
הרב רחמים חיימוב
יועץ זוגיות ומשפחה| מנחה ביחסי אישות | מדריך חתנים | מו״ץ בבתי ההוראה "אפיקי מים" ו"שערי הלכה ומשפחה"